מנורה מבטחים החזקות בע"מ ואח' נ' אלדן תחבורה בע"מ ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה העיקרית להתקבל לכדי שיעור 60 אחוזים ודין התביעה שכנגד לכדי שיעור 40 אחוזים.

ואלה נימוקיי לפסק הדין:

הוכח בפניי כי נהג הנתבעת לא ראה את רכב התובעת עובר לתאונה, הגם שמבחינתו אין מניעה לעשות כן לנוכח שדה הראייה פתוח מלפניו לכדי 70 מטרים מימין לדרך[ עמ' 3 שורה 15 לפרו' הדיון מאמש]. חיזוק לדברים ניתן למצוא בהמשך עדותו המתארת כי הבחין ברכב התובעת אך ברגע התאונה ועל בסיס הפניית תשומת ליבו של היושב עימו ברכב, לכך[ עמ' 3 שורות 18-21 לפרו' הדיון]. על כן כל נושא מתן הזכות קדימה כדבעי מוטל בספק בהקשר לעדותו של הנהג המחזיק בהגה.

מעברו השני של המתרס, על בסיס טיב הנזקים, תצורתם ועומקם, ברכבים המעורבים, איני יכול לקבל את עמדת נהג התובעת באשר למנח מכונית הנתבעת עפ"י טופס הודעתו ועדותו [ עמ' 2 שורות 22-23 לפרו' הדיון] בזווית של כ-45 מעלות בעת רגע התאונה. תצורת הנזקים מלמדת לכל היותר על סטייה קלה של רכב הנתבעת לימין הדרך, כעולה גם מזיקוק עדות נהג הנתבעת [ בעמ' 3 שורה 25 לפרו' הדיון] אשר לא יכל לשלול הטיה מסוימת ימינה של הרכב שבו נהג. זאת ועוד, עדות עד התובעת מלמדת על מהירות נהיגה שאינה נכונה לתוואי הדרך בעיקול . כך, תחילה טען זה כי שדה הראייה שנפתח מלפניו בתום העיקול הינו 15 מטרים וגם שנהג במהירות של 80 קמ"ש [עמ' 2 שורות 1-4 לפרו' הדיון] וכי גמע כ-5 מטרים עד שהבחין ברכב הנתבעים סוטה לעברו [ עמ' 2 שורה 17 ]. עוד טען כי הבחין ברכב הנתבעים לראשונה כבר בעת שזה יצא לפניה שמאלה בכדי להשתלב במסלול הנסיעה שבו נסע [עמ' 2 שורה 19]. לא סביר והגיוני בעיניי כי במרחק של 10 מטרים מרכב התובעת יצליח רכב הנתבעים לסטות ימינה ולחלוף יותר ממסלול אחד מבלי שנהג התובעת יבחין בו פועל כך ובמהירותו הנטענת לא יצליח לבלום את רכבו. יותר סבירה בעיניי עדותם של עדי הנתבעים ובפרט עדותו של מר מיארה הנרי, לפיה התאונה לא התרחשה בנתיב הימני לו טוען עדת התובעת וכי מסיבה כלשהי הטמונה ככל הנראה ברכב בזק שעמד בדרכו של זה, נאלץ הוא לסטות שמאלה על מנת להימנע מתאונה עם רכב בזק [ כפי שהדברים גם נרמזים בעדות עד התובעת אשר חזר על סוגיית רכב בזק יותר מפעם אחת ואף ציין זאת ביוזמתו במסגרת עדותו הראשית מבלי שהתבקש לכך].

לפיכך, השילוב של סטיית רכב הנתבעים לנתיב האמצעי מבלי שבדק את מסלול הנסיעה אליו ביקש להיכנס לפני כן כראוי, לצד חוסר הזהירות הקשור בדרך נסיעת עד התובעת, הם לטעמי הסיבות המוסקות לקרות התאונה.

פועל יוצא מהאמור הוא כי שני הצדדים אחראים במשותף להתרחשות התאונה כאשר מירב האשם, בשל חובת מתן הזכות קדימה לרכב התובעת, חלה על נהג הנתבעת.

לפיכך, במסגרת התביעה העיקרית אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של  11,372 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 1.1.12 (השווה ל- 60 אחוזים מהנזק המלא לפיצוי עליו הצהיר ב"כ התובעת בתום הדיון), שכ"ט עו"ד בשיעור 11.8 וכן אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק.

במסגרת התביעה שכנגד אני מורה כי הנתבעת שכנגד תשלם לתובעת שכנגד את הסך של 5,306 ₪, (השווה ל- 40 אחוזים מהנזק המלא לפיצוי עליו הצהירה ב"כ התובעת שכנגד בתום הדיון) בצירוף הצמדה למדד מיום 26.12.11, שכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪, וכן אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק. בנסיבות תוצאות פס"ד, כל צד יישא בשכר עדיו.

מלוא הסכומים האמורים ישולמו הדדית בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ד, 06 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: